שן נעקרה, הכאב נגמר, הפה מחלים, והחיים ממשיכים. השתלה נשמעת כמו משהו שאפשר לדחות לשנה הבאה.
זה מובן, וזו גם הנקודה שבה שווה לעצור. מה שקורה בעצם בחודשים שאחרי העקירה משפיע על מה שיהיה אפשרי בהמשך.
העצם מגיבה לחוסר שימוש
עצם הלסת אינה מבנה קבוע. היא רקמה חיה שמשתנה בהתאם לעומסים שפועלים עליה. שורש השן מעביר לעצם את כוחות הלעיסה, וזה מה שמשמר את נפחה.
כשהשן נעקרת, הגירוי הזה נפסק. הגוף מתחיל בתהליך ספיגה הדרגתי של העצם באזור.
הספיגה מהירה יותר בשלבים הראשונים ומאטה עם הזמן. הקצב משתנה מאדם לאדם.
מה עוד משתנה
השיניים השכנות נוטות לנוע לכיוון הרווח. תזוזה כזו משנה את המנשך ולעיתים מסבכת את התכנון בהמשך.
השן הנגדית זו שנמצאת מולה בלסת השנייה, עלולה לבלוט לכיוון הרווח, בהיעדר שן שתעצור אותה.
הלעיסה מתפזרת לא אחיד. האזור שנשאר בלי שן מפסיק לשאת עומס, והצד השני נושא יותר.
מה זה אומר בפועל
ככל שעובר זמן, גדל הסיכוי שיידרשו שלבים נוספים לפני השתלה – בנייה של עצם, הרמת סינוס בלסת העליונה, או תיקון של תזוזות שנוצרו.
אלה הליכים אפשריים ומקובלים, אבל הם מאריכים את התהליך ומייקרים אותו.
אז מתי כן
אין תשובה אחת. התזמון תלוי בסיבת העקירה, במצב העצם והחניכיים, בבריאות הכללית ובתוכנית השיקום.
באופן כללי קיימות שלוש גישות:
השתלה מיידית – השתל מוחדר באותו מפגש שבו נעקרת השן. מתאים כשאין דלקת פעילה ויש מספיק עצם יציבה.
השתלה מוקדמת – לאחר תקופת החלמה קצרה של רקמת החניכיים.
השתלה מושהית – לאחר החלמה מלאה של העצם.
ההחלטה מתקבלת אחרי בדיקה קלינית וצילום, לא לפי לוח זמנים אחיד.
המסר המעשי
גם אם אינך מתכנן השתלה כרגע, שווה להיבדק. בדיקה אחת תראה מה מצב העצם היום, ותאפשר לתכנן בזמן במקום להגיב מאוחר.
שאלות נפוצות
עברו כבר כמה שנים מהעקירה. מאוחר מדי? לא בהכרח. גם במקרים של חוסר עצם משמעותי קיימים פתרונות. הם פשוט מורכבים יותר.
מה קורה אם לא אשתיל בכלל? הרווח יישאר, והשפעותיו על השיניים השכנות ועל הלעיסה יימשכו. קיימים פתרונות חלופיים כמו גשר או תותבת חלקית ולכל אחד יתרונות ומגבלות.
האם אפשר לעצור את ספיגת העצם? במקרים מסוימים ניתן לבצע שימור מכתשית בזמן העקירה, הליך שנועד לצמצם את הספיגה. ההתאמה נקבעת לפי המקרה.
נכתב על ידי צוות שקד קליניק נבדק מקצועית: ד”ר מוחמד מסארוה, רופא שיניים תאריך בדיקה: 24/09/2026
